געגועים מן הכלא  |
 |
|
 |
|
 |
איגרתו של אליעזר בן יהודה לחמדה |
| מאת אליעזר בן-יהודה לחמדה בן-יהודה |
| נר ב' חנוכה תרנ"ד (1893) |
|
|
| חמדתי, רעיתי, חיי נפשי ורוחי, |
מחר יום הדין. לבי אומר לי תקותי חזקה, כי ראה יראו השופטים בעצמם כי רק עלילות שוא העלילו שונאי עלי, והציאוני לחפשי אני מרגיש כי זה לי הלילה האחרון בבית האסורים ומחר בעת הזאת נהיה יחד בבית האסורים ומחר בעת הזאת נהיה יחד בביתנו. מה אחבקך בתי היקרה, מה אנשקך רעיתי המתוקה! מה נעים לי בית האסורים בלילה הזה, מה יקר לי חדר כלאי בתקוותי להיות מחר אתך יחד.
אבל רעיתי חמדתי היקרה, בכל זאת אין איש יודע מה יולד מחר. מקרה היותר קל יוכל לגרם איזה בלבול איזה עקוב קטן, ודי בזה להשיבני לחדרי לאיזה ימים. עלינו לחשב תמיד היתר רע ולהיות נכונים לקבל את הרע באמץ רוח, כיאות לאנשים כמונו, כיאות לאשה כמוך. ועל כן חמדתי היקרה בכך תקותנו להתראות מחר בביתנו נהיה נא מוכנים ומזוינים גם להרע. אל נא יפול לבנו נתחזק בהכרה הזאת כי מפני חיבתנו ועבודתנו לטובת עמנו ולטובת הקדמה התנפלו שונאינו עלינו ויעלילו עלינו עלילות שוא. בהכרה הזאת היה לנו לשאת ולסבול בכל באמץ לב ורוח.
ועל כן רעיתי היקרה, חזקי ואמצי כי במנוחתך אמצא מנוחה גם אני, ובדעתי כי את תתגברי על כל הצרה הזאת שבה עלינו והיית בריאה אמצא גם אני כח לסבול למען נוכל אחרי כן להיות יחד ולהמשיך בעבודתינו הקדושה לטובת הקדמה כמקדם.
אחבקך בתי הנעימה ואנשקך
אליעזר בן יהודה
|
|
| מקור: אליעזר בן-יהודה בבית האסורים (איגרות), בעריכת יהושע קניאל, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1983 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|