בבולים "צמחי בושם" מוצגים מיני המור והלבונה – צמחי בושם שיש להם חשיבות גדולה בהיסטוריה של ארץ ישראל. "צמחי בושם" בימינו מזוהים לרוב עם מינים ריחניים, שמהם מפיקים בתהליך זיקוק חומרים נדיפים ריחניים – "שמנים אתריים". בעבר הרחוק לא היה ידוע התהליך הזה, לכן הפיקו את הבושם בשיטות מיצוי, וכן על-ידי ניקוז שרף מצמחים מסוימים. כך הפכו המור והלבונה, שגודלו בעיקר באזור ים סוף באפריקה וחצי האי ערב, למקור לבשמים חשוב ויקר מפז. לאורך ההיסטוריה הם שמשו לתמרוקים, מרפא, ובעיקר לצורכי פולחן דתי במקדשים במצרים העתיקה, ביהדות, בנצרות ובמזרח הרחוק. הם נזכרים רבות במקרא ונמנים עם "סממני הקטורת" שהקטירו בבית המקדש. בנוסף לכך, בארץ ישראל נודע גידול של צמח הבושם המפורסם "אפרסמון", בעיקר באזור ים המלח והגלעד. האפרסמון היה בושם ייחודי לארץ ישראל וגם שימש לתמרוקים, מרפא וקטורת, והיה ענף כלכלי חשוב. אופן ייצורו נשמר בסוד, כפי שמעידה כתובת בפסיפס של רצפת בית הכנסת העתיק שנחשף בעין גדי. תאריך הנפקה: 12/09/2017 כ"א באלול התשע"ז פריטים נוספים המנפקת ספטמבר 2017
|